בן תמותה הזמן נושף בעורפך
נשמה שבורה נושבת דרכך
בדרך שהשארת סימנים באדמה
פירורים של לחם נופלים מכף ידך
הירח אדום בסוף המסילה
על המסך משקר שוב ראש הממשלה
נביא שבור לב משתכר במערה
אלה ימים יפים והעולם רע
המונים מתגודדים סביב עמוד התלייה
מאוננים אחד לשני בציפייה
אתה מנסה להיזכר בתשובה לשאלה
מתנדנד עם החבל שכרוך סביב צווארך
בן תמותה הזמן נושף בעורפך
נשמה שבורה נושבת דרכך
אפשר לראות למטה על המדרכה
נמלים מטפסות על גופה של לטאה

[לא תדחוף אותו הוא לא ידחוף חזרה]
בן זונה
עזוב לי תנשמה
מחזיק לי את התעודה
לא עשיתי מאומה

רק מסתובב בפארק
וואלק יצאתי לריצה
מנסה להיות בריא ואתה מחליא לי את הנשמה
מבזבז לי את הזמן ומבזבז לעצמך
שם לאחיך מקל בנסיעה
מה תשאיר אחריך
במציאות כה עלומה
איך הבן שלך יוכל להסתכל במראה
מתעסק בלהוכיח את הכוח שלך
זה גן ילדים אתה גננת עם אלה
שם עליך פס ועולה על המסילה
אחרי הכל שולח לך ברכה ולא קללה
בן אישה

בן תמותה הזמן נושף בעורפך
נשמה שבורה נושבת דרכך
באת לעולם בלי חוברת הדרכה
גם במיטת מותך לא תדע מה הסיבה
חכמים גדולים חושבים שהם יודעים
מחוקקים חוקים אבל הם גם רק אנשים
מה שמצחיק יש אחים קטנים אז לא צריך אח גדול
עיניים משגיחות, זה פשע רק לשאול שאלות
לשונות אש אוכלות קש, להבה בדמות נחש
עד שיבוא מבול וישטוף את החשש
ומי שנסחף במחשבות יוצא מחוץ לחוק
אבל סירה קטנה אולי אותך תתפוס
בן תמותה הזמן נושף בעורפך
נשמה שבורה נושבת דרכך
אפשר לראות אולי, מי שמסתכל
שביל שמתפתל בתוך הערפל

תשמר מהבעת דעה ביצירה
כל אלה שאומרים דברים גמרו במחלקה סגורה
זוחלים במסדרון חשוך אין שלט יציאה
והשמש לא האירה כאן שלושה ימים גם לא חלקה טובה
לא בשדה של אורז לא בשדה חיטה
לא ניזונתי מהלחם לא פרסתי לי עוגה
שלושה קוצים גדלו יפה בערוגה
מתעורר בלילה מיוזע ושטוף ערגה
תדר מחלחל זימה וזעם
תודעה פוזלת אנדרטון של רעם
שיכול גם להזיז הרים לעורר ערים
אבל בוחר להתכנס על ארבע רבעים
שובר שורות במקומות סדורים
חופר בורות בלי מתחרים
פושט עורות בסכינים קהים
מתבלבל מול משוואות עם מספרים גדולים
מיפקדים, מתפקדים, נדפקים, מתהדקין
נישכחין, עזובין, עניי עירך קודמים
לא סגור למי אבל ,אם היה לי בית אז הייתי מאמין
שהארץ היא מקום
שהנגב הוא חלום
שיש תשובה בסוף היום
לשאלות של אור ראשון
שנעלמות עם השינה אבל חופרות בתודעה
כמו מחלה ממש ממש ממש קטנה
שמעברת כל אישה בריאה
תשע חודש מנפחת את כרסה
זרע שד
זרע בהלה
עובר שהתאבד בטרם יציאה
אל האור בקצה המנהרה
חיים שלמים עברו בתודעה כבושה