זה נשמע כמו שיר, אבל זה סתם מכשיר שתפקידו תשכל של הבן שלך להכשיר, לתפקיד סדיר בצבא השמש שעולה מהמזרח תדיר וחושפת קיר, מאחוריו עוד עיר, מאחריו עוד קיר הוא אולי בהיר, אבל הוא לא עביר את ירושלים עוד נקבור מתחת לשנאה עם תג מחיר נשב על החורבות, נצחצח חרבות גם כשמלחמות מסתיימות הן עדיין רעבות לעצמות מיובשות, לעובדות משובשות תודעה ריקה משאלות ומחשבות מתפתלים כמו נחשים, גדרות תיל וחומות מסתכלים בעיניים אבל דרך מצלמות הולכים ברחובות עד שנשכח כבר הכאב עוצרים במסעדה אוכלים בשר עשוי היטב תעביר ת'שאכטה יא אח זה משחק של שחמט מעגל הדמים מסתובב על אוטומט כלים בידיים של עוד איזה פוליטיקאי מושחת? עד שנתעורר נלך כולם קיבינימט למה הם ערים? כמה הם רבים? מי סובב ת'ראש ולא שם לב שאין ברגים הצירים חורקים, עצירים חורקים עשירים לא מתפשרים, השירים כן מתפשרים זה נשמע כמו שיר, אבל זה סתם מכשיר שתפקידו תשכל של הבן שלך להכשיר, לתפקיד סדיר בצבא השמש שעולה מהמזרח תדיר וחושפת קיר, מאחוריו עוד עיר, מאחריו עוד קיר הוא אולי בהיר, אבל הוא לא עביר את ירושלים עוד נקבור מתחת לשנאה עם תג מחיר אבל זה סתם מכשיר א נשמע כמו משהו אבל מי מקשיב כותב ומיד נכנס לארכיב מספיק מקום להכיל את דודה שך פתאום גם עם היא באה עם צבא רעב המון צובע על דלתות ומאיים ולא מקיים ומזדיין אפילו לא עם א כי זה מסו כן דוהר ומצטייר כמו דובר של מי שלא יודע לאחר או לספר מה הוא עובר חבר לי את התקע או תתקע אותי בדיר או תתקע לי בשופר או אם נמרחתי על הקיר אז כנראה ששוב נזכרתי מה שפעם עברתי מביט על עם רצפה נראה דרמטי אבל לא שאנטי מסומן כאילו כבר בדקו לי את הבאחטי ולא ממש היה אכפת לי די לא די לה או די לה לה הופה מזכיר את פישי בשיר נשמע אירופה מגה סמול מחפש מה לאכול מת לצבוע את הפלאפון בצבע כחול לשיר ברכה ולקבור בחול לעבור עליו עם טרקטור גדול ולשבור לו את הקול שלא נשמע אותו צועק עלי יש לך הודעה חדשה בוא תשמע משהו חדשה משהו קרה משהו נורא משהו שעלייך להגיב אליו כמו על מלחמה תבכה שניה ותחזה לעצמך את הרגש הבא רגש של פחד אתה יודע לשחזר כמו מכונה כי אימנו אותך מגיל שבחרו לך את הכיוון איזה חוסר גיוון אנשים נשמעים כמו סיטאר לא מכוון עדיף לסגור את השיבר מלשפוך כל כך הרבה שטויות על כולם

בשביל להרגיש בטוח אתה שם משקפיים כהות או שאתה שם בין אזניות שמנגנות אמפי שלוש מוריד ת'ראש, מתעמק בטקסטורה של המדרכה או מנפח ת'חזה בגאווה כמו ניתוח פלסטי משתיק את כולם בקולך הקונטרבסי בשביל להרגיש בטוח, בשביל להרגיש בטוח בשביל להרגיש בטוח אתה מתנהג כמו חבר או שאתה החייל שבמחסום שלו איש לא עובר בשביל להרגיש בטוח מטפס בנתיב שסלול לפסגה אבל האוויר דליל בחמצן כשאתה מגיע לבדך בשביל להרגיש בטוח אתה קונה מכשירים חשמליים או תיק השקעות מהמלצות של מוספים כלכליים שלום חנוך, לוקח לך אישה, בונה לה בית או שאתה רואה כל אישה ככוס, את עצמך כזין בשביל להרגיש בטוח אתה מאמין שיש לך אמת או שאומר הכל על הזין, אני פה בשביל להסתלבט יש הרבה שבילים ביער, גם הרבה זאבים מבטים מצטלבים כמו שנוצרים מתפללים ידיים בכיסים, נאחזים בארנקים משפשפים את מנורת הקסמים של אלאדין וואלה רוצה לשפר עמדות, רוצה לא להידחק היי חבר אתה דורך לי על האצבעות, מה יש מתייאש מהמירוץ למה המכונית שלי טרנטה והדרך היא תמיד תמיד תמיד סיבוב גם ככה מתאגרף במשקל נוצה שעפה עם הרוח מנסה להישאר עומד, להרגיש בטוח הראש פצוע, בסלואו מושן מנגב את הזיעה מאיפה לעזאזל מוכר לי היריב על הזירה פרטים קטנים שמרכיבים תמונה גדולה של דובים תועים ביער של עובדי חברות שמירה צבא חזק, מנהיג חזק, שוטרים ברחובות כשהאדמה רועדת הדלתות מסתובבות

רודף אחרי הזנב של עצמי, זה מתיש בא לתת ביס לתפוח ונחש אותי מכיש נדרס כל פעם שאני חוצה את הכביש יותר מדי רגיש, הייתי רוצה להיות יותר אדיש בא מהחלל, לא מאשר ולא מכחיש קם מהמתים אז תחכו עם הקדיש ידידותי ושכונתי כמו איש העכביש טווה חוטים של מחשבות מאצבעות חשיש לא משווה גדלים או מחפש מה להכפיש לא לובש את הגלימה של השופט עם הפטיש וואלה רק מוריש לכם את מה שלי בראש מרעיש מה שיפה מי שמקשיב מרגיש מה שאני מרגיש טריפי שיט, עף מתחת לרדאר מסוחרר נישא ברוח כמו דרדר במדבר כל מה שאני לומד אני לומד על הבשר אומר במקרה הכי גרוע אפשר לעבור למנזר נזכר בכל הפעמים שהלב שלי נשבר כל הלילות שביליתי במעצר נושם עמוק, מניח לעבר להיות עבר ממשיך במסילה ישר, גם בית דין לא עזר כל הבולשיט הגיע לי כבר עד הצוואר התחממות עולמית אבל העולם עדיין קר כשהכל יקר אדם הופך זאב בשביל השטר אבל אף פעם לא נושך את היד של המשטר, רודף אחרי הזנב רודף אחרי הלא יודע איך שמנתק את השיחה מתגעגע מנסה לשמוע עץ נופל או גודל מחפש מילים שמתאימות לכל מה שאני מקבל נופלת עוד שערה מהפדחת מתרחבת הקרחת למה יש לי שמפו במקלחת מגיל צעיר אומרים לך לגמור מהצלחת וגם מקערת הסלט את המיץ כדאי לקחת זולל בישיבה כי זה משמין את התחת אוהב אחיות אבל מפחד מהמחט קופץ בין מיטות מחפש את האחת זוכר לכתוב מילים ולא לשכוח ת’מחק לומדים בביתספר חשבון לשון אבל לא צרפתית ולא הגיון משתמש בעשר אצבעות לי יש כשרון זה לא רק איפה לגעת זה גם האיך הנכון כמו פיטר מהפארק ער מאתמול עד מחר רק שנגמר המקום לכל הג'אנק אז הנשמה שוב רוצה לטייל בגלגל להרגיש את הרוח עם אזניות ותיק קל לחייך לזרים ולקבל מבטים של אין מצב אני נותן לך טרמפ בחיים ...רודף אחרי ה

בן תמותה הזמן נושף בעורפך נשמה שבורה נושבת דרכך בדרך שהשארת סימנים באדמה פירורים של לחם נופלים מכף ידך הירח אדום בסוף המסילה על המסך משקר שוב ראש הממשלה נביא שבור לב משתכר במערה אלה ימים יפים והעולם רע המונים מתגודדים סביב עמוד התלייה מאוננים אחד לשני בציפייה אתה מנסה להיזכר בתשובה לשאלה מתנדנד עם החבל שכרוך סביב צווארך בן תמותה הזמן נושף בעורפך נשמה שבורה נושבת דרכך אפשר לראות למטה על המדרכה נמלים מטפסות על גופה של לטאה [לא תדחוף אותו הוא לא ידחוף חזרה] בן זונה עזוב לי תנשמה מחזיק לי את התעודה לא עשיתי מאומה רק מסתובב בפארק וואלק יצאתי לריצה מנסה להיות בריא ואתה מחליא לי את הנשמה מבזבז לי את הזמן ומבזבז לעצמך שם לאחיך מקל בנסיעה מה תשאיר אחריך במציאות כה עלומה איך הבן שלך יוכל להסתכל במראה מתעסק בלהוכיח את הכוח שלך זה גן ילדים אתה גננת עם אלה שם עליך פס ועולה על המסילה אחרי הכל שולח לך ברכה ולא קללה בן אישה בן תמותה הזמן נושף בעורפך נשמה שבורה נושבת דרכך באת לעולם בלי חוברת הדרכה גם במיטת מותך לא תדע מה הסיבה חכמים גדולים חושבים שהם יודעים מחוקקים חוקים אבל הם גם רק אנשים מה שמצחיק יש אחים קטנים אז לא צריך אח גדול עיניים משגיחות, זה פשע רק לשאול שאלות לשונות אש אוכלות קש, להבה בדמות נחש עד שיבוא מבול וישטוף את החשש ומי שנסחף במחשבות יוצא מחוץ לחוק אבל סירה קטנה אולי אותך תתפוס בן תמותה הזמן נושף בעורפך נשמה שבורה נושבת דרכך אפשר לראות אולי, מי שמסתכל שביל שמתפתל בתוך הערפל תשמר מהבעת דעה ביצירה כל אלה שאומרים דברים גמרו במחלקה סגורה זוחלים במסדרון חשוך אין שלט יציאה והשמש לא האירה כאן שלושה ימים גם לא חלקה טובה לא בשדה של אורז לא בשדה חיטה לא ניזונתי מהלחם לא פרסתי לי עוגה שלושה קוצים גדלו יפה בערוגה מתעורר בלילה מיוזע ושטוף ערגה תדר מחלחל זימה וזעם תודעה פוזלת אנדרטון של רעם שיכול גם להזיז הרים לעורר ערים אבל בוחר להתכנס על ארבע רבעים שובר שורות במקומות סדורים חופר בורות בלי מתחרים פושט עורות בסכינים קהים מתבלבל מול משוואות עם מספרים גדולים מיפקדים, מתפקדים, נדפקים, מתהדקין נישכחין, עזובין, עניי עירך קודמים לא סגור למי אבל ,אם היה לי בית אז הייתי מאמין שהארץ היא מקום שהנגב הוא חלום שיש תשובה בסוף היום לשאלות של אור ראשון שנעלמות עם השינה אבל חופרות בתודעה כמו מחלה ממש ממש ממש קטנה שמעברת כל אישה בריאה תשע חודש מנפחת את כרסה זרע שד זרע בהלה עובר שהתאבד בטרם יציאה אל האור בקצה המנהרה חיים שלמים עברו בתודעה כבושה

קובע פגישה מאחר בשעה שומר בכניסה חלום עבודה אלוהים עבודה? אלוהים לא נמצא מוצץ סוכריה בולע אותה לוחש מלחמה קונה מלחמה מוכר מלחמה קונה מלחמה מלווה מלחמה מחזיר מלחמה משאיל לי דבר מה כנראה זבשך פוגש חברתך הרושם לא מה כותב קצת שירה שורף קצת שירה קורע מחרוזת פנינים של תפילה נקרע כמו הים בסיפור אגדה מלטף את החול והחול טובעני חושב לקפוץ על גל עולה על צונאמי מחליט החלטה כלכלית נבונה מתומצת בבקבוק של תמיסה חזקה בולע כדור לשיפור המצב האישי זה מגיע בפלסטיק אבל זו פחות בעיה שלי אני באתי לכאן לסיבוב קטן אנוכי משתין על הקשת אבל מכוסה בשמיכה עתידית אז רטוב לי קטוב לי רטוב לי רע? טוב, רע רטוב מדמעות ומדם שתיתי אגם? אולי ים מקשיב ברצינות לסירנות וגם מזמין שם מקום על האבן החם שט לכיוון הגלים שורף רמזורים אדומים לא שם זה לא אומר כאן קורא על קרם הגנה ומרגיש מוכן אין מזומן אין מזומן אין מזומן

למה אתה נשמע כזה מסכן? כי זין זה למה. אולי אני צריך לעוף לכוכב שבו ביימו את הסרט שאני חי בו, ואולי אני צריך לקבל את זה שהבמאי מת ואולי עליתי פה על משהו ואולי אני אידיוט. מזל שאני יכול לנשום. למה אני חושב על זה שאני נושם? אני רוצה לישון שנה ואז לצנוח כמו עלה על מדרכה קשה. אני רוצה לאכול את העוגה שלמה ולהשאיר אותה ארוזה בשקית משלוחים, ואולי אני רק רוצה לתת לפירורים שלה ליפול לי בין האצבעות

הוא רוצה להיות איתך היא יודעת אתה כה רך שניים הולכים בין כך לכך מחובק עם הכרית הוזה אותך בזרועותיי את כמו פרח מתקתק שממסטל יותר מדי אני הכלב שלך, את כלבת חלומותיי יופי כיופייך לא ראיתי מימיי גם בלילה האפל את הירח הזורח הולך אחרי הלב ואלייך הוא לוקח אבל הלב שלך נעול ואני לא מוצא מפתח את הבית שלי, זה עדיין אודיסיאה הוא רוצה להיות איתך היא יודעת אתה כה רך שניים הולכים בין כך לכך לא רוצה להיות ראש הממשלה לא רוצה להיות הכוכב נולד הבא רק רוצה אותך איתי במיטה לא בלונג דיסטנס, במרחק נגיעה נמשך אלייך כמו מגנט למקרר מנסה להשתחרר, שום דבר לא עוזר משתגע כבר מרב שאני מתגעגע לנשק אותך כמה, זה עדיין אודיסיאה בואי ותחזיקי איתי תמכחול את גורמת להרגיש שאני כל יכול נצייר את החיים האלה בגדול בגדול היי אני רוצה שנעשה את זה יחד לא בודד לא בדד זוהר ובלי פחד מעורר את הגוף והנפש מתחת איך שזה בא נקח את זה ככה נשים מאחורה את הימים של 'עוד אחת' נשחה קדימה לאי הבא איתך נשתול בגן פרח ונקח תורות להשקות לקוות בלי ציפיות מה יכול להיות שני לבבות אפס חלומות

מחברת קטנה מלא דיו על הידיים כתבתי קצת על הדפים והרבה על הגפיים קירות מלוכלכים גורמים לי להרגיש בבית גדלתי על אצבעות שבורות הקטנתי זין חרוזים כאילו לא למדתי לשון נשיקות כאילו אין לי שום חשבון מסתכל על המראה כמו אחוז בשגעון שואל קדימה ועונה ומתווכח עם עצמו פעם הייתה לי כלבה היום אני בת זונה מרחרח את החור של כל הגייז במלונה אבל החור שלי טרי שרירים צמודים וצמרירי כי אם שיער היה חשוב אז לא סיפרו לי מה זה שירה פעם אחת שאלה הבאתי לה ספר של דוקטור סוס וחציר בערימה אמרתי שימי לב את זה אוכלים בפה פתוח כמעה והיא דמעה כשהיא קלטה שאין פה מים לשתיה אתה מבין? לא איזה מין בתים אני כותב? בונה אוהב ומרסס לך ת'חזה מה את מתלהמת היא ביקשה את זה לא באמת היא ביקשה את זה איפה את רוצה "על החזה" לעמים יותר מדי מגזים לא כל דבר צריך לשים מתוך הבטן אל הפה אולי תסגור את קצת את החור הזה מה לא רוצה שנים שלא מרשים לי להגיד דברים הורים שלי לא כל כך מעוניינים לשמוע או מבינים אבל אני פחות סביר או בריא כשאני מחזיק את עצמי אז הנה שימו לב הלב שלי מרוח על פריכית, טעים? נראה לי שיתאים על זה קצת פירורים של עוגיות בכל מתכון שלי יש סוםסום ובכל משקה טיפות כי אני מטופטף מגיל הטף הוזה את החיים כמו רף גבוה של צבעים שועל שלא רואה רגיל ואיזה גיל? בנדוד פורץ המנעולים ומפרק את הדלתות כמו הולק בצבע תחתונים יותר מתאים לשכב ביחד תחת פוך ומזגנים ומנגנים ומנגנים וכל הלילה מחברת בלי כותרות של פרק או תוכן עניינים חושבים שנצ'י קול? צודקים, לא באתי להשוות שרירים מי שלא נלחם יכול לטעום מיותר גנים והעולם הזה קטן ועוד קטן בוא פיצוחים אז יושבים על ברזלים בדרום יבשת אחרת מפצחים היכרויות ומתקרבים אל האמת לא נגיע אך זה לא חשוב, העיקר הדרך ובתיק שלי יש סנדוויץ' תחתכי לשניים גברת נגמרו לי הדפים ויש עוד כמה קילומטרים לנסיעה אז אני מוציא מפוחית ונופח בה טיפה כל הנוסעים האחרים מסתובבים ומכסים את האוזניים אז אני מבין את רמז ועונב גם עניבה מוריד את הכובע ושם על הרצפה עכשיו זה כבר בסדר להתעלם ממני , הא? רק הגעתי לנתבג וכבר קופץ עלי מג''ב עוד לא הורדתי אוזניות וכבר משדרגים לי אריזה אחותי מזל אריה אני מזל בישה אם תתעסקי איתי מזל טוב לנסות לישון טיפשה אחת אמרה לי אתה מלך לקחתי שאיפה

(קם בבוקר מוקדם, ניגש אל החלון, הכל הולך כמתוכנן, אפשר להמשיך לישון) שולט באקלים, בחלל, בכלכלה מראש המגדל אתה נראה כמו נמלה שולט בתוכנה שמפעילה את המחשב ובשפה שבתוכה אתה חושב שולט בעיתון בשביל לשלוט בזיכרון שולט בתאטרון בשביל לשלוט בדמיון שולט בהיגיון מאחורי השיגעון ואז מחלק לכולם כדורים לדיכאון החיים הם משחק והבית מנצח שולט בכללים ולוקח את הרווח שולט באקלים, בשערים של השקלים ילדים קטנים כורים בשבילי יהלומים אם תגלה איך המכונה הזאת פועלת תבין שהיא אף פעם לא הייתה מקולקלת הכל הולך כמתוכנן, אנחנו בדיוק בזמן זה יום הבחירות והבחירות בחינם היויה אני שואל היויה חוסר אונים היויה האם זה כיף אולי כמו פין לפנים אין כוח לאנשים בית סוהר מממתקים אין צוהר לעננים ריחות של בתי חולים זורם לי כיף בורידים ההומבויז שלי סוחרים רגיש בעולם אלים יוצא לשכב עם זרים אז אולי אני סתם באטיבוי אבל אם כבר באתי בואי אני לא סתם, לא פה לנוי רוצה לשחות בך כמו דג קוי נערבב צבעים נעבוד את האלים ננזול כמו נוזלים נתאדה כמו אדים מתלבש יפה וגם שם בשמים רק כדי לשאול היויה אני צועק הויה חוסר עונים היויה האם זה כיף האם זה כיף האם זה כיף צרת רבים חצי נחמה? כמה נחמה יש אם נשאר חצי אוכלוסיה צרת אופקים חצי מאה במקרה הטוב נשארה פה עד שלא יהיה חמצן זה עושה לי חום לחשוב על זה תדליק מזגן רגע של פאן פאקט יש חברות נדלן שמייצרות פליטות פחמן שמייצרות משבר פליטות פחדן מי שמסיט את המבט או שבעצם חכם שיר ערס לעולם אני מזמן הפסקתי לספור כמה דיכאון זה עושה לי דיסקלקוליה אווירה של פוק פוק קקי פסוליה זה לא שאני דרמטי פשוט פעם אחרונה שבדקתי זה מקצר את תוחלת החיים לחיות על זמן שאול יאו ולא כולנו באותה סירה בזמן שאנחנו נטבע יש נבלות שיהיה להם נוח בתיבה שרק תזכירו לי מי בנה? וואלה. אני בורג שנפל לו בורג אני משוגע אני משוגע? שתתפרץ המחלה שתתפוצץ המכונה שתתפוצץ המכונה שתתפוצץ המכונה שתתפוצץ המכונה מי הבעלים של השמש? מי הבעלים שלי? בעלים של מי אני? לכמה תשלומים אפשר לפרוס את אלוהים? בהסתכלות אחורה, זה יהיה יותר אורגזמתי כשמתתי כשידעתי מה יגיע בעתיד?

בשמיים זוג עיניים זורחות כמו כוכבים זוכרות דמעות נופלות כמו עלים יבשים חומות של הפרדה וחלומות בלי פתרון דורות של נדודים שלא מובילים לשומקום ביד אחת ענף של זית, ביד שנייה חוט תיל גם בליקוי חמה כותב את האמת בברייל רק בסוף בבית הקברות השלדים מחייכים איך גבוה או נמוך שם, כולם שוכבים מרגיש כמו אבן מתגלגלת בכיסא גלגלים מפסל בחול עד שהגלים מוחקים בחלל אין כללים אז צולל לעומקים מתמסטל על הספה כמו חתולים מצרים קדושים ובסוף חלומות תמיד נשברים ככה נשאר מהם משהו איתך כשאתה ער כשכל תמרור משקר וכל שלט עיוור הלב בפנים בוער גם כשהחורף מתגבר אסיר סופר ימים עד שסוף סוף ישתחרר והעולם סביב ממשיך להסתובב כמו מאוורר עיר שלי נפתח הספר איפה שנפתח רגע של עברית חסות של ספרייט קלף על המים מלאו כוסות היין חיים שימו נפשכם לָעיתונים מניפסטים ריקים דורות אחרונים עירי ירושלים לַכיליון בך התכוננתי קונג פו שפת עברים מדרכות דיוקנים עד ירדן וירקון עד צידון אסופת אוטובוסים כל הארץ מצרים רק מצרים מצרים הגלות היא עתיד גאולת העברית שם נגמרתי בעירי הכפרית בחדר ננעלתי השיר התחלה להמשיך רוחי פרצי אליי מזרח בשעות האור אני מונח כתף כבושה בחומץ מר פנימי עקוד עליי כיכר רב ציבור ורב נבחר שכני מלמטה נטע זר זיעה של בין ערביים דוחקת את השניים לגמור בטרום פגישת האברים פריסת שומן המבטים ארשת ריח חיוכים תפרחת פלט תדפיסים ברחוב צפוף מבט אל כתם אור נפלט טפס קומה למעלה זונח את ההלאה שולף סכין אם בא לה או לא בא לה

קרא לי דוקטור קון, נושף אש כמו דרקון העכבר הקטנטן שלא נותן לכם לישון כשאני על מיקרופון הגבול הוא הדמיון משגר את הקהל לחלל החיצון עם שריטות על הכוויות ממשיך לחיות ולבעוט מת להתפוצץ על העולם הזה עם קליפים, הופעות הדבר הכי מוזר במוזיקה מאז ביורק קודם ניקח את ג'רוז, אחר כך ניקח את ניו-יורק בואו נעשן את העשב המתוק גם בניגוד לחוק, נשאף אותו עמוק רוצים לאהוב, לנגן ולצחוק לא עוד מלחמות שנחיה מהארץ ולא נמות עליה שנחלוק בארץ במקום להתחלק בה כולנו בנים של אותה אדמה שבסוף רק על השם תשאר המלחמה

חתולים מייללים, דלתות נטרקות קולות העיר נמהלים בקולות הראש נופל בין הכסאות לאותן הבורות שעל הקירות כבר חרוטות שריטות ישנות בשממה תחת השמש בכתפיים שמוטות עם צמא מתעתע שמוביל לאשליות במבוכים של מחשבות, בצל נחות החרדות ובשמיים העופות שמחפשים את הגופות והמילים שלי הם אפר מת שמתפורר בפי ורק רציתי שוב לפגוש את זאת שבה בחר ליבי ולאחוז בכף ידה עד שנפערת התהום ודמותה שוב נעלמת ונמוגה כחלום

אותו בלבול בשתי השפתיים של הנחל מרגיש את השנאה שזורמת בי כמו רעל מקיא ציפורים רעות לבאר קדומה מאבד צורה ונבלע באדמה מסלעים למחצבים לדינוזאורים מתים לאש ששם תמיד מבעבעת מבפנים מתעתעת בחושים, לוחשת לחשים שדים חמקמקים לובשים פנים של אנשים מלכת הלבבות מתוסבכת בחוטים שמחוברים למחשבים שמקלידים את פסק הדין מהסה שלדים שמבקשים קצת רחמים חרב מתהפכת על מאזניים עקומים בבטן המפלצת, בעומק הבשר דלתות נוקשות כמו שיניים ביום קר אתמול משחק שש בש מול מחר בלילה המאוחר קם לחושך המוכר נסחף בים, רגליים עייפות מלבעוט בגלים הגבוהים נשטפות המחשבות אולי דמעה קטנה מעין עצומה רצון להיכנע לאשליה של יבשה הזיה שבה אני נמשה בידי אישה על החול הרך מגע עורה מרגיש כלחישה כשהמים ממלאים ומציפים את הריאות מנשק את הצל של מה שיכל להיות